שאטו בומונט הוא אחוזת יין היסטורית עם טירה יפהפייה בסגנון רנסנס - מנסאר שהוקמה ב1849- בקוסאק-פורט-מדוק, בין מארגו לסן ז׳וליין, באזור האפלסיון הו-מדוק בבורדו על ידי האחים למשפחת בונין. הכרמים הראשונים שלה ניטעו ב1824- ושטחם הלך וגדל עד שבשנות ה80-׳ של המאה הקודמת רובם ניטעו מחדש לקראת מכירתה לבעלים הנוכחי, קבוצת גראן מילזים דה פראנס )שנות הבציר הטובות, בתרגום חופשי(, קבוצה עסקית שהשותפים בה הם האחים קסטל וסנצ׳ורי, וברשותה גם היקב השכן ביישבל בסן ז׳וליין. אזור בורדו נחלק באופן סכימטי לשני אזורים, גדה ימנית ושמאלית. נקודת הייחוס היא נהר הז'ירונד ויובליו, הדורדון והגארון, הנראים כמעין צורת Y הפוכה. באופן הזה, האזור שנמצא ממערב לז'ירונד ומדרום לגארון מכונה הגדה השמאלית של בורדו, בעוד האזור שממוקם מזרחית לז'ירונד וצפונית לדורדון מכונה הגדה הימנית. בגדה השמאלית, כלומר מדרום וממערב לנהרות, מצויים בין היתר אזורי המדוק, גראב וסוטרן, בעוד בגדה הימנית, כלומר מצפון וממזרח לנהרות, בולטים במיוחד האפלסיונים סנט אמיליון ופומרול. אזור נוסף, שלמעשה חוצץ בין שני הנהרות, נקרא בפשטות על שם מיקומו, אנטר דה מר בתרגום ישיר ׳בין שתי הימות׳ דרך פואטית לציין את שני הנהרות. הכרמים של הגדה השמאלית מתאימים יותר לגידול קברנה סוביניון, ואכן זהו המלך הבלתי מעורער של יינות בורדו שמקורם בגדה זו. לעומת זאת, הגדה הימנית היא ממלכתו של זן המרלו, שמתאפיין באופי מלא ורך יותר. כך או כך, מדובר ביינות עשירים בעלי מבנה גוף חסון, חומציות טבעית וטאנין בעל נוכחות בולטת. לטובים שביינות בורדו נדרש לעיתים יישון של עשרות שנים על מנת שטאניניו יתרככו והעושר הארומטי יופיע במלוא הדרו. יינות יקרים אלה, המפארים את תפריטי יין של המסעדות המפורסמות בעולם, עשו להם שם והפכו לסמל סטטוס בקרב אספני יין ברחבי העולם, כשהם גורמים ליתר חובבי היין לייחל ולקוות. אזור הו-מדוק הוא הבית הרחב של ארבעת האפלסיונים המפורסמים ביותר של בורדו, הלוא הם מארגו, סן ז׳וליין, פוייאק וסנט אסטף, וכן של שני הפחות מפורסמים, ליסטראק ומוליס. האפלסיון מוליס לא נהנה מהזוהר של ארבעת הגדולים, אך כאשר פוגשים יין כזה בשנת בציר טובה, ומאחוריו עומדים אנשי יין רציניים, זהו סוד שמור שבהחלט שווה לגלות. אזור בורדו משתרע לא הרחק ממפרץ ביסקאיה שבאוקיינוס האטלנטי ונהנה מחומו של זרם הגולף. למרות שהשפעת האוקיינוס על הכרמים הולכת ויורדת ככל שמתרחקים מהחוף, הוא נותר גורם ממזג חשוב מאד לכרמי האזור, שכן הוא מצמצם סכנות כגון כפור ומאפשר את הארכתה של עונת ההבשלה עמוק לתוך אוקטובר. הקרבה לים יכולה להביא איתה גשם בכל עונות השנה ולהשפיע בכך על מועד הפריחה, החנטה וההבשלה של הענבים, וכן על בריאות הפרי ושיעור הריקבונות. תנודות שנתיות בכמות הגשמים ומועדם יכולות להסביר חלק מן ההבדלים במאפייני היבול בין בציר אחד למשנהו, ולבוא לידי ביטוי ביינות המתקבלים באותו יקב מדי שנה. בסיטואציה לא עקבית שכזו קיים סיכון בבחירה לשים את כל הביצים בסל של זן או כרם אחד. ואכן, במרביתו של אזור בורדו מיוצרים יינות אדומים שהם בלנדים שמשלבים את זני האזור המובילים: קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק ופטי ורדו. בומונט נחשב כיום לאחד השאטו הגדולים בבורדו, עם 1130 דונם כרמים על חלקה אחת של אדמה חולית עמוקה, מעורבת בחצץ ומנוקזת היטב. לגודלה של החלקה יש יתרון כלכלי ניכר, שכן הוא מאפשר ליקב לתמחר את היין ברמה נגישה יחסית לרמתו, וביחס לטירוף המחירים שמתחולל באזור המדוק בבורדו. קצת למעלה ממחצית הגפנים נטועים קברנה סוביניון, המבשיל היטב על החצץ החמים, והיתר מרלו. בנוסף, נטועה כמות קטנה של קברנה פרנק ופטי ורדו. הזנים מיוצגים פחות או יותר ביחסים אלה בבלנד של שאטו בומונט, שנעשה על ידי היינן אנתוני יאגר בסיועו של יועץ היין המפורסם אריק בואסנו, שעובד ומייעץ ליקבים סגנונו הוא עשיר ונגיש. החקלאות של שאטו בומונט משמרת ומאושרת מ2004- על ידי טרה ויטיס.